כלי טייס - הומצא !
כלי רכב - הומצא!
ומה עם כלי רכב מעופף ?!?
האם מכונית מעופפת - היא עוד סיפור לילה טוב לילדים לפני השינה? ובכן, זו הופכת להיות מציאותית.

פיתוח כלי רכב מעופף התמקד בשני מישורים: הראשון הינו החיבור בין מכונית לממשק שיאפשר לה להתרומם באוויר. והשני הוא מזעור מסוקים כך שיהיו קטנים מספיק לנוע בדרכים עירוניות, אך יחד עם זאת, חזקים מספיק להחזיק מעמד באוויר. החיסרון העיקרי בהליקופטר הוא המדחף הגדול שנמצא על הגג שלו, בקוטר של עד 20 מטר, המהווה סכנה גדולה אם הוא נתקע במשהו ולכן לא טס באזורים צפופים.

ד"ר רפי יואלי, מהנדס אווירונאוטיקה וטייס אזרחי, מפתח דגמים של מסוקים זעירים לשימוש בשטחים אורבניים צפופים. בשנת 2001 הקים את חברת Urban Aeronautics וגייס מימון מחברת בל האמריקאית ומהצי האמריקאי. החברה אותה הקים הצליחה לפתח שני כלים מעופפים: X-Hawk, שאורכו שמונה מטרים ורוחבו כשלושה וחצי מטרים. הדגם הנוסף Mule קטן יותר, אורכו כחמישה וחצי מטרים ורוחבו כשני מטרים. כרגע שני הכלים אמורים לטוס באופן לא מאוייש. המכונית/מסוק של יואלי מסוגלת לטוס בגובה של עד 12 אלף רגל, במהירות מרבית של 200 קמ"ש, במשך שעתיים, ובשלב ראשון אינם מיועדים לשימוש אזרחי מסחרי, אלא לחילוץ פצועים ולהובלת אספקה לשדה קרב.

הדמיה של X-Hawk. מסוק זעיר לנסיעה עירונית | הדמיה באדיבות Urban Aeronautics

אף על פי שמבחינה טכנולוגית חזון המכונית המעופפת כבר כאן, ד"ר יואלי חושב שיעברו לפחות עוד 30 שנה עד שנראה אלפי מטוסים ומסוקים קטנים ברחבי הערים הגדולות, זאת מכיוון שאין תשתית תעבורתית-טיסתית מתאימה לכך. "את כלי הטיס המתאים אפשר לסיים בתוך זמן קצר", אומר יואלי, אך יש צורך בפיתוח מערכת פיקוח ובקרה יעודית כדי שמכונית מעופפת אחת לא תתנגש במישהו שעובר לידה עם כלי הטיס שלו. כיום מי שטס מדבר עם פקח טיסה, אך מערכת בקרת טיסה כמו אלו המוכרות כיום אינן מסוגלות לטפל בכ־3,000 מכוניות מעופפות הנכנסות בבוקר לעיר. לצורך כך מנסים לעבור למערכת של מחשב מרכזי שיורה לטייס האוטומטי בכל מטוס באיזה גובה לטוס - מערכת זו נמצאת עדיין בחיתוליה.


כנראה שגם אנו נמשיך לספר לילדנו סיפור לילה טוב על מכוניות מעופפות, אולי הם יוכלו לחיות את החלום.

הכתבה התפרסמה בעיתון הארץ, מאת דורון חלוץ.

לאתר חברת תעופה עירונית: Urban Aeronautics

פרויקט מטוס האייקון פותח במשך חמש השנים האחרונות על ידי קירק הוקינס. זה מטוס שאין דומה לו - כנפיו מתקפלות בלחיצת כפתור, מה שמקל על האחסון וההובלה שלו. החלונות הצדדיים שלו נפתחים החוצה כך שהטייס יכול לחוש ברוח, ובתא הטייס יש מעט שעונים. מתכנניו רצו ליצור תחושה של כלי ספורטיווי, כמו אופנוע ים. להבדיל מן הססנה המסורבל, או ממטוס ניסיוני מגושם שהטסתו מסובכת, מטוס זה נועד לאפשר לכל מי שיכול להרשות לעצמו להיות טייס פעלולים.

צילום באדיבות: Icon

פיתוחו של מטוס ה-A5 התאפשר הודות להתאחדות התעופה הפדרלית של ארצות הברית (FAA), שבצעה בשנת 2004 שינוי בחוקי התעופה, כשיצרה קטגוריה חדשה בשם "מטוס ספורט-קל". קטגורית ביניים בין מטוסים פרטיים קטנים לבין מטוסי האולטרה-לייט, שנבנים מערכות להרכבה עצמית ומוטסים בלי מכשור. ל-FAA היו במשך זמן רב כללי רישוי נוקשים לכלי טיס וטייסים. כל מי שרצה למכור סוג חדש של מטוס היה חייב להשקיע עשרות מיליוני דולרים בניסויים ובניירת כדי לעמוד בדרישות של הסוכנות הפדרלית. הליכי הרישוי והעלויות כמעט חיסלו בעשורים האחרונים כל חידוש והמצאה בשוק של כלי הטיס הקטנים.
 
הקטגוריה החדשה של מטוס ספורט-קל מקלה את דרכם של טייסים חובבים לאוויר. מטוסים מסוג זה חייבים להיות חד-מנועיים, ובעלי מהירות טיסה מרבית של 220 קמ"ש. ועד לגובה טיסה מקסימלי של 10,000 רגל. בנוסף מטוסים אלו יכולים לטוס רק ביום, בשמים בהירים והרחק משדות תעופה עמוסים.

כש-FAA הודיעה על התקנות החדשות, הוקינס היה בעיצומם של לימודי תואר נוסף בסטנפורד, בתוכנית סלואן למינהל עסקים. קביעת הקטגוריה החדשה של מטוסים מסוג ספורט-קל עוררה אצלו את המחשבה על בניית המטוס. הקו העיצובי שהנחה אותו היה רצונו ליצור כלי טיס נהדר שייצור תגובה רגשית אבל בלי להרתיע, כזה שיגרום לך לרצות להטיס אותו, כמו נהיגה במכונית ספורט טובה". לטענתו "הטיסות המהנות ביותר שהיו לי בחיי היו תמיד בגובה נמוך עם החלון פתוח.

תא הטייס של האייקון A5 מרווח, גוף המטוס בעל צורה אווירודינמית. כיוון שהאייקון הוא מטוס אמפיבי, כדי שיוכל להמריא מהמים בקלות,הגחון הולך ונהייה צר, בעל קצה חד כסכין. יחד עם זאת המטוס צריך להיות רחב ויציב מספיק, כך שיוכל לצוף. כדי שיהיה קל להעברה הוא מחייב כנפיים מתקפלות, שמוסיפות למשקל ולמורכבות.


למטוס יש עוד תוכנית ניסויים ארוכה, אבל הוקינס חמוש כבר בדגמים ובסרט וידיאו שאותם הוא יכול לקחת לאושקוש כדי לעורר התלהבות ולקבל הזמנות, לצוות טיסן נותר רק לאחל לו בהצלחה!

לאתר חברת התעופה אייקון

הכתבה המלאה מאת קארל הופמן פורסמה באתר Wired בינואר 2009, תורגמה על ידי אסף רונאל, ופורסמה בעיתון הארץ לקריאת התרגום בעברית